חוויות מסמינר אייקידו 2018

צילומים: אמיר זלצר

צילום: אמיר זלצר בתמונה: סוגנוהמה סנסיי, תלמיד ישיר של מייסד האייקידו

אלי לרמן ויובל מויאל - המרכז הישראלי - לאייקידו צילום: אמיר זלצר

חוויות מהסמינר
הגיגים על הבדלי תרבות ישראלית ויפנית

השתתפתי בסמינר של המרכז הישראלי לאייקידו עם סוגהנומה סנסיי, מיפן. בדוג׳ו על המזרון התקבצה חבורה אדירה של אייקידוקות, ישראלים, גרמנים, שוויצרים ויפנים. חגיגה רב תרבותית ובינלאומית
 הסינרגיה שבין ישראל ויפן הינה מפגש מזין במיוחד. כמו מפגש יין ויאנג מובהק: החשיבה ״מחוץ לקופסא״ כחופש תפיסתי במפגש עם תפיסות מעוגנות במסורת רבת שנים וכללי התנהגות מוקפדת
תפיסת העצמי כחשוב ומרכזי ומודל מערבי של ״אני אני אני״ מטובל בחוצפה ותעוזה ישראלית מול התחשבות בלתי נלאית בזולת וראיית האחר בראש ובראשונה
המפגש בין חיבוק קהילתי חם ומערכות יחסים קרובות ולבביות מול דיסטאנס מכבד אך מרוחק

האחווה והקהילה החמה של חברי המרכז הישראלים - באירגון, באירוח ובהתלהבות בתירגול האייקידו הרשימה מאד את האורחים. הטוהר והענווה של מורינו ותלמידיו - שהגישו בחדווה רבה את רזי האייקידו - היה שילוב מנצח. 

מייסד האייקידו שנפטר בשנות ה60, היה אדם רוחני. הוא חווה ״הארה״ והפך לביטוי התובנה הרוחנית הגבוהה דרך הגוף שלו, דרך אייקידו. לפיכך הוריד אל העולם פילוסופיה ואומנות לחימה הדוגלת בהרמוניה הגבוהה ביותר. דרך שמציעה פיתרון תנועתי לקונפליקט ממשי שמתוכו כל הצדדים יוצאים מחוזקים. אם קודם חשבתי שהרמוניה היא היעדר קונפליקטים הרי שבאמצעות האייקידו מתגלה עולם שבו הרמוניה היא הדרך לנוע בתוך עימותים באופן שאינו פוגע או מזיק ולהכריע קונפליקטים בלי שצד אחד יהיה מנצח או מנוצח. 
בריחה מעימות/ הימנעות/הדחקה - היא לא הדרך. הדרך של אייקידו היא התמודדות נוכחת. ואת זה יש לתרגל
win win

ארחתי את אחת מהאורחות מיפן, צ׳והרו סאן בביתי
למדתי מהאורחים היפנים שהכרת הטוב והכרת תודה היא דרך התייחסות אל החיים: מוחאים כפיים נמרצות
ואומרים: טעיםםםםם בקול עליז ומסופק ... על תאנה
התייחסות לנוחיותו ורווחתו של הזולת קודמת לכל ובוודאי קודמת לעצמי. האיכפתיות מסתמנת מהדקויות הקלות ביותר אל הכבד. זו שיטת התיחסות לחיים בתרבות היפנית.
יש לי הרבה סיפורים מהמפגש התרבותי. נעם לי מאד! מחכה לשנה הבאה