עדי גורן - אדריכלות התנועה וניה

לפני 5 שנים הרגשתי שמסלול ההתפתחות שלי בדרך עם שיטת ניה נחסמת. יש להבדיל בין דקויות: ניה - רוח השיטה ומהותה מאידך, ניה - המותג המסחרי והמערכת הפוליטית שמנהלת את השיטה מאידך גיסא. כאשר הנתיב ההתפתחותי והנתיב המסחרי התנגשו, חשתי שדרכי ההתפתחותית הולכת ונחסמת. א

המשכתי ללמד את התכנים ומערכי השיעור. בכל שיעור הצבתי שאלה בפני עצמי: מדוע המילים שאני אומרת נאמרות? האם מה שלמדתי ״להגיד״ הוא אכן אמיתי ונכון מנסיוני? האם זו חוויתי? האם זו האמת שלי? האם האמירה הזו אוטנטית? מתוך מרחב חקירה זה התפתחה שפת הנחייה מדוייקת לי. שפת הנחיה שהחלה לרקום בצורה ברורה יותר את עולמות התוכן שלי: אדריכלות ותנועה. תהליך של חקירה, האטה, בירור ב״גורן״ בחיפוש אחר מהות. א

 יתכן ואספר עוד בהמשך אבל עיקר העניין היום בבלוג הוא להגיד שזו עת לסליחות. הזמן מרפא ומאפשר פרספקטיבה רחבה ומלאת חמלה. סלחתי על הפגיעות שחוויתי כמנהיגה בקהילת ניה בישראל. סלחתי ושיחררתי טינה. בחרתי לראות בעיניים נקיות וחומלות את כל ההתרחשויות, לחוות פיוס וסליחה.א

בלי הקושי לא הייתי בוחרת לעזוב ולצאת אל הלא ידוע. דרך שפתחה בתוכי מרחבי עד לגילוי עצמי שלא הייתי חולמת לצלול לתוכו. דרך שמילאה אותי בביטחון, בשייכות, בעצמאות. אדריכלות התנועה היא ביטוי של עולמות התוכן שלי, שפה שהתבהרה לי ותם בי הצורך בנפרדות. בהגדרה נפרדת. ויתרתי על הצורך להניע את תלמידותיי מלכנות את שיעוריי ״אדריכלות התנועה״. מעכשיו אתן מוזמנות לקרוא לזה בכל שם שאתן רוצות. אני כבר יודעת את ההבדלים.א

שילמתי את דמי הרשיון וחידשתי את הזכות להשתמש במותג ניה. אני שמחה לשוב להיות חלק מהמארג האנושי של המורות בישראל ובעולם, לקבל השראה להעניק לחברותיי לדרך מנסיוני העשיר. פתוחה להנות משלל העולמות שאליהם אני שייכת ולכל הטוב המחבר ביניהם. א

אדריכלות התנועה מגשרת בין עולמות תוכן ומקרקעת אותם בגוף כמהות אחת. ניה. אייקידו. יוגה