אוקטובר - תנועת הרגש -אדריכלות התנועה

הגשתי לבת שלי אנוק כוס מיץ תפוזים הבוקר. עם כף יד פתוחה לפתה בכוס מלמעטה עם חמש אצבעות. כברק הבריקה בי המחשבה על אפריקה. השחורים בדרום אפריקה כמחוות תודה והודיה, פותחים את כפות היד ומקבלים נתינה...בענווה וצניעות. החזיר אותי ליוהנסבורג של אפרטהייד שם גדלתי. כמה המחווה הזו מוטבעת בדי.אן.איי שלה, שנולדה באפריקה. נוכחתי להתפעל שוב עד כמה הגוף שלנו מדבר את התרבות וההרגלים החברתיים של המקום בו גדלנו. "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן" לקוח מהתהילים ומסמן פתיחות ונכונות לקבל. להבדיל מלקחת.

כשכף היד פונה כלפי מעלה, היא פסיבית לקבלה. עצם ההטיה של כף היד, מטה את התחושה בקרבי, מניעה את הרגש בתוכי. 
התבוננו בשיעור על תנועת הרגש: הקשר הרגשי בין מבט העין וכף יד, הטיות וכיווני תנועת שורש כף היד והאצבעות פנימה, מעלה, החוצה, מטה...על האופן בו הרגשות שבקרבנו נעים כפועל יוצא מתנועת כף היד והמבט. כמו גם על האופן בו מצב רוחנו משתנה עם כיוון המבט - מעלה, פנימה, החוצה, מעטה. מעצם ההתבוננות אנו מנכיחים את העד הצופה. כריקוד כדרך חיים.