כשכף היד פונה כלפי מעלה, היא פסיבית לקבלה. עצם ההטיה של כף היד, מטה את התחושה בקרבי, מניעה את הרגש בתוכי.
התבוננו בשיעור על תנועת הרגש: הקשר הרגשי בין מבט העין וכף יד, הטיות וכיווני תנועת שורש כף היד והאצבעות פנימה, מעלה, החוצה, מטה...על האופן בו הרגשות שבקרבנו נעים כפועל יוצא מתנועת כף היד והמבט. כמו גם על האופן בו מצב רוחנו משתנה עם כיוון המבט - מעלה, פנימה, החוצה, מעטה. מעצם ההתבוננות אנו מנכיחים את העד הצופה. כריקוד כדרך חיים.